ילד דעתן – האם זו תכונה חיובית וכיצד ניתן לעודד הבעת דעה לצד הקשבה לאחרים?

לא מעט הורים נתקלים בסיטואציה שבה ילדם מביע את דעתו כמעט בכל נושא. הוא שואל שאלות, מתווכח, מציג טיעונים ולעיתים אף מתעקש על עמדתו. יש הורים הרואים בכך סימן לביטחון עצמי ולחשיבה עצמאית, בעוד אחרים חוששים שמדובר בעקשנות או בקושי לקבל סמכות. האמת נמצאת בדרך כלל באמצע: ילד דעתן יכול לפתח יכולות חשובות מאוד לחיים, אך עליו ללמוד גם כיצד לכבד דעות שונות משלו.

הבעת דעה היא אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם ילדים מפתחים את האישיות שלהם. כאשר ילד מרגיש בנוח לומר מה הוא חושב, הוא לומד להכיר את עצמו, להבין את רגשותיו ולגבש עמדות בנושאים שונים. ילדים שמקבלים הזדמנות להביע את דעתם בבית, בבית הספר ובמסגרות חברתיות מפתחים לעיתים קרובות ביטחון עצמי גבוה יותר ותחושת ערך עצמי חזקה יותר.

עם זאת, חשוב להבחין בין ילד דעתן לבין ילד שאינו מוכן להקשיב לאחרים. היכולת להביע עמדה היא רק חלק אחד מהתקשורת האנושית. החלק השני, והחשוב לא פחות, הוא היכולת להקשיב. אדם יכול להיות בטוח בדעותיו ועדיין לכבד את זכותו של האחר לחשוב אחרת. זהו שיעור חשוב שילדים צריכים ללמוד כבר מגיל צעיר.

אחת הדרכים הטובות ביותר לעודד ילד להביע את דעתו היא ליצור בבית אווירה שבה מותר לשאול שאלות. כאשר ילד שואל מדוע מתקבלת החלטה מסוימת או מביע חוסר הסכמה, כדאי להימנע מתשובות כמו "כי אמרתי" בלבד. במקום זאת, ניתן להסביר את ההיגיון שמאחורי ההחלטה ולהזמין את הילד לשתף במחשבותיו. כך הוא לומד שדעתו חשובה ושיש מקום לשיח מכבד.

דרך נוספת לחזק הבעת דעה היא לשאול את הילד שאלות פתוחות. במקום לשאול "היה לך כיף בבית הספר?", אפשר לשאול "מה חשבת על הפעילות שהייתה היום?" או "איזו החלטה היית מקבל במקומו של החבר שלך?". שאלות כאלה מעודדות חשיבה, ניתוח וגיבוש עמדה אישית.

חשוב גם לתת לילדים הזדמנויות לקבל החלטות בהתאם לגילם. בחירה של בגדים, ספר לקריאה, פעילות פנאי או תכנון חלק מהיום מאפשרים לילד להבין שלדעתו יש משמעות. כאשר ילדים מתנסים בקבלת החלטות הם מפתחים אחריות, עצמאות וביטחון ביכולת שלהם לחשוב ולהחליט.

אך לצד עידוד הבעת הדעה, יש ללמד גם את אומנות ההקשבה. אפשר להסביר לילדים שלא כל ויכוח חייב להסתיים בניצחון של צד אחד. לעיתים אנשים שונים רואים את אותה סיטואציה מזוויות שונות, ושתי הדעות יכולות להיות לגיטימיות. כאשר ילד מספר על ויכוח עם חבר, ניתן לשאול אותו: "למה לדעתך החבר חשב אחרת?" שאלה פשוטה כזו מלמדת אותו להסתכל גם מנקודת מבטו של האחר.

דוגמה אישית היא כלי חינוכי רב עוצמה. ילדים לומדים רבות מהדרך שבה המבוגרים סביבם מתנהלים. כאשר הורים מקשיבים זה לזה, מכבדים דעות שונות ומנהלים שיח רגוע גם כאשר הם אינם מסכימים, הילדים מפנימים שזהו מודל תקשורת רצוי. לעומת זאת, אם כל ויכוח מסתיים בצעקות או בביטול דעתו של האחר, יהיה קשה לצפות מהילד לנהוג אחרת.

חשוב גם ללמד ילדים שטעות אינה כישלון. לפעמים ילדים חוששים להביע את דעתם משום שהם פוחדים לטעות או להישפט. כאשר הסביבה מגיבה בסבלנות ומעודדת אותם לחשוב, גם אם הדעה שלהם אינה מקובלת, הם מרגישים בטוחים יותר להשתתף בדיונים ולהביע את עצמם.

בעולם המודרני, שבו אנשים נחשפים למגוון רחב של דעות דרך האינטרנט, התקשורת והרשתות החברתיות, היכולת להביע עמדה בצורה מכבדת ולהקשיב לאחרים הפכה לחשובה במיוחד. ילדים שילמדו מגיל צעיר לשלב בין ביטחון עצמי לבין פתיחות מחשבתית ייהנו מכלים חשובים שיסייעו להם בלימודים, בעבודה ובמערכות יחסים בעתיד.

לסיכום, ילד דעתן אינו בהכרח ילד עקשן. במקרים רבים מדובר בילד סקרן, חושב ובעל ביטחון להביע את עצמו. התפקיד של ההורים והמחנכים הוא לעודד את התכונה הזו, אך במקביל ללמד הקשבה, סבלנות וכבוד לדעות שונות. כאשר ילד לומד שגם לו יש זכות להביע את דעתו וגם לאחרים יש זכות לחשוב אחרת, הוא מפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות שילוו אותו לאורך כל חייו.

קרדיט תמונה: Image by White77 from Pixabay